קרן אלפסי -054-4441469 רקדנית בטן אומנית מבצעת ומדריכת ריקודי בטן
 | יום אחד פתאום הצלחתי להבין את עיניין השפע אני קוראת לזה ה"יש". יצרתי מזה שיעור לילדות, שיעור שמלמד מה זה אנרגיה וגם כמה טוב לומר תודה על מה שיש: בשיעור כל הילדות מלאכיות שמגשימות משאלות וגם כל אחת ילדה שמותר לה בתורה להביעה משאלה. המלאכיות מכוון שאינן בן-אדם, לא מבינות את שפתנו הן מבינות אנרגיות, תחושה. הדרך שלהן להגשים משאלות היא דרך הגדלת, העצמת המשאלה. כל מה שתאמרי הן יגידו: "וכך יהיה...הנה קחי עוד". המשחק עובד כמו ראי. ילדה אחת מביעה משאלה ומחברת למשאלה משפט תנועתי אשר היא שוב ושוב חוזרת עליו, ויתר הילדות בשיעור שהן המלאכיות מגיבות כמו מראה למשאלה ומגדילות/מגזימות את המשפט התנועתי של המשאלה. כך קרה שכל הילדות בשיעור ביקשו משאלות באופן טבעי מנוסחת בלשון של "הלוואי והיה לי ..." ומלוות בתנועות של תפילה/התחננות/כריעה וכדומה. מולן המלאכיות הגשימו את המשאלה על ידי הגדלת המשאלה. כל הלוואי גדל ליותר הלוואי לתנועה של יותר תחינה. לאחר מכן ביקשתי מהילדה שהביעה משאלה לבקש על דרך התודה "תודה שיש לי....". כאן קראו דברים מופלאים. הילדות הסתכלו על מה שיש להן. משאלות פשוטות של: "הלוואי שהיו לי אופניים חדשות" הפכו ל: "תודה שיש לי אופניים" והיו גם משאלות מאוד מרגשות כמו ילדה שעברה תאונה קשה שהשאירה צלקות קטנות בפנים שלה וביקשה "הלוואי שהצלקות יעלמו" והפכה את זה ל"תודה שניצלתי ואני בחיים". מיד היא התמלאה שמחה ואור, התנועות שלה נפתחו והיו כמו פרח שנפתח לשמש. כל המלאכיות בשיעור הגדילו את השמחה התנועתית עוד ועוד. שאלתי את הילדות באיזה משפט תנועתי הרגישו יותר מלאות? הן הסכימו כולן שזה היה בתודה ושבהלוואי הרגישו שחסר להן. הסברתי להן שלזה קוראים אנרגיה. משם המשכנו לשחק ברגשות תנועתיים. כל רגש כל כוונה והאנרגיה התנועתית שלה. אני משתדלת, להתמיד ולהודות בכל בקר על הדברים שיש לי בחיי. אני בדרך כלל עושה את זה כמעט דבר ראשון כשאני קמה מהמיטה. אני יושבת במקום שקט ונעים בבית, מצמידה בכל יד בוהן אצבע ואמה וסוגרת את הקמיצה והזרת (זה עושה לי תחושה של סגירת מעגל חשמלי בגוף) ואומרת: תודה. תודה על המשפחה שיש לי. תודה לקובי בעלי על החברות, התמיכה, האהבה, האינטימיות והביחד. תודה לעצמי. תודה על הבריאות של משפחתי, תודה על הכייף ועל הביחד, תודה על הבית שיש לי, תודה על האוכל, תודה לאנשים שבאים לחוות אצלי שיעורים, סדנאות, תודה לשי אור שלימד אותי כל כך הרבה איך לחיות, תודה למירי אלון המורה שהחזירה אותי לרקוד, תודה לשמש שמחממת אותי, תודה לציפורים שמצייצות לי, תודה לחברות ולחברויות, תודה על כל מה שיש לי... אמירת ה"תודה" משקיטה ומרגיעה את כל ה"הלוואים" וכל ה"מגיע לי" ואת כל הרצונות ותחושות החוסר סיפוק. כל החשקים הבלתי פוסקים, התובעניים, והתזזיתיים נעלמים. אני מרגישה: שאני מתמלאת, שבאמת לא חסר לי דבר, שאין בעולם הזה דבר שאני רוצה, אני רגועה, טוב לי ואני שמחה במה שיש לי ובמה שמוצא דרכו אלי. תודה על היום הנפלא שיהיה לכולנו. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה