tag:blogger.com,1999:blog-20330325018138135862011-07-28T17:17:09.438-07:00קרן אלפסיnoreply@blogger.comBlogger161100tag:blogger.com,1999:blog-2033032501813813586.post-49730688207674831842010-05-26T13:38:00.000-07:002010-05-26T13:39:04.513-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p>מתוך פורום ריקודי בטן, תפוז. </p> <p>גישתי בנושא הוראת ריקודי בטן לילדות.</p> <p><br /> <span style="font-size:85%;color:#ff9703;">מאת: </span><a target="_blank" href="http://www.tapuz.co.il/pcards/showcard.asp?forumuserid=2075774"><span style="font-size:85%;color:#ff9703;"><strong>keren alfasi</strong></span></a><span style="color:#f5f5f5;">ו</span> <span style="font-size:85%;color:#ff9703;">10/05/07 | 23:54</span><br /> <br /> אני מלמדת ילדות כבר שלוש שנים החל מכתה א ועד ג'. לפני שלוש שנים, החלטתי שאני רוצה ללמד ילדות ריקודי בטן ממקום של לאפשר להן אלטרנטיבה (מאוד טובה) לבלט וגם מהמקום שריקודי בטן זה דרך חיים, פילוסופיה שלמה וחכמת חיים בעיניי ויפה יהיה אם ילדות יגדלו על תפיסות עולם "מזרחיות".<br /> <br /> במתנ"ס בו אני מלמדת, מנהלת ביה"ס למחול סבורה שבלט הוא הבסיס לכל סוגי המחול. ולכן, היא ממליצה ומאוד לוחצת על כל ילדה שרוצה להתחיל לרקוד - ללמוד בלט. אבל... הרבה ילדות לא אוהבות בלט. ואז בגיל צעיר אין להן אלטרנטיבה או שהן מנסות את הבלט ומחליטות שריקוד זה לא בשבילן. בכל מקרה, כאחת שלמדה בלט בערך 14 שנה (באהבה מאוד גדולה), חשבתי שאכן בלט הוא היסוד/בסיס לכל המחולות שבאים מהמערב. אם כך, חייב להיות גם בסיס לכל המחול שבא מהמזרח.<br /> <br /> כך יצרתי תוכנית מיוחדת לילדות שמקנה להן המון משחק בריקוד, תקשורת ודיאלוגים בין הילדות בריקוד, פיתוח הקשבה למוסיקה, יכולת אילתור/יצירה, עבודה משולבת עם המון דמיון, שימוש באלמנטים מהטבע על מנת להעמיק לחבר ולפשט את הריקוד, התמצאות בגוף, התמצאות במרחב, הבעה בריקוד, זקיפות, עמידה, משחקים עם שיווי משקל, ועוד ועוד... יתכן שאת כל זה עושים בטרום בלט, אבל למה לא לעשות טרום ריקודי בטן? למה לא טרום עם מוסיקה מזרחית, ועם יסודות של מחול מזרחי? עם תפיסות עולם יותר "רכות", למה שילדות לא יקבלו בגיל צעיר את המתנות של ריקודי הבטן- אהבה וקבלה עצמית, קבלה של הגוף, קבלה שכל אחת מיוחדת במינה בדרכה, הכרת עצמך - חולשות/חוזקות ועוד טוב אתן מכירות את כל היתרונות והתחושות שהריקוד הזה עושה. אז לרוב בכיתה א, ו-ב' אני לא מלמדת הרבה טכניקה ויותר נותנת להן להנות מהתנועה עם הגוף המוסיקה והחברות.<br /> <br /> משך שלושת השנים ראיתי ילדות מופנמות ושקטות נפתחות ופורחות. ראיתי ילדות שלא היו קשובות למרחב סביבן וניתקלו או חדרו למרחב של ילדות אחרות ללא הבחנה מתחילות להיות מודעות למרחב סביבן, ילדות עם קשיים חברתיים נפתחות ומצליחות ליצור תקשורת חדשה עם חברות, ילדות עם בעיות קשב וריכוז שהצליחו להיות שקטות ומרוכזות ומסוקרנות. וילדות שקוראות אוויי, מה ניגמר השיעור!!!, ולא רוצות ללכת הביתה.<br /> <br /> <br /> </p> <p>השנה זו הפעם השלישית שאני מעלה הופעה של הילדות במחול מזרחי במסגרת ההופעה הגדולה של ביה"ס למחול. התגובות לריקוד שלהן מאוד מרגשות, אני תמיד משתמשת בנושאים מעולם הילדות (ברוגז שולם..) ומקפידה שלא לחשוף אותן (מבחינת לבוש). ההופעה בסוף שנה היא המבחן האחרון לכל מה שעברו בשיעורים משך השנה - אני תמיד רואה ילדות שעושות קפיצה "נפשית" מאוד גדולה. פתאום אפשר לראות את עמוד השידרה שלהן זקוף והביטחון ניכר בגופן.<br /> <br /> השנה הסתכלתי באופן מיוחד על ההבדלים הגופניים בין ילדות שהגיעו אלי ללא כל רקע בריקוד, ילדות שהיו אצלי שנה קודם וילדות שבאו מהבלט וזה פשוט מדהים. הילדות שבאו מהבלט והילדות שהיו אצלי שנה קודם הפגינו יכולת שליטה בגוף ובמרחב (שליטה הכוונה היא לדברים פשוטים כמו רגל קדימה, הצידה אחורה, העברת משקל, צעדים, עבודת ידיים, חוש קצב, זכירת משפטים תנועתיים ועוד) לעומת ילדות ללא כל רקע בריקוד שהיה להן מאוד קשה "לחנך" את הגוף ולהתמצא בו. והפערים השנה במיוחד היו מאוד גדולים.<br /> <br /> וכן, מידי פעם מגיעות אלי אמהת שמתעקשות ורבות איתי ורוצות להכניס את ביתן בת השלוש/ארבע לחוג. לי זה ממש כואב, לראות גוף רך עדיין מזכיר גוף של תינוק, שרק למד לא מזמן לקום וללכת וכבר מבקשים ממנו לעשות דברים מדוייקים, "לדבר ברור" מהגוף. שלא לדבר על הנזק לילדה הקטנה שלא מצליחה לבצע את התרגילים שלא באשמתה, ומרגישה לא מוצלחת... לכן אני שמה את הגבול של כיתה א' מינימום!!<br /> <br /> אז לסיכום, אני אומרת ילדה שרוצה להתחיל לרקוד - קדימה. כל דבר שהיא אוהבת ונהנית ממנו טוב, בלט או מחול מזרחי - העיקר לרקוד...(אני התחלתי בגיל 3 ובעיקר כי אמא שלי היתה צריכה קצת שקט ממני....אבל אז כנראה גיליתי שאני מאוד אוהבת את זה).<br /> חשבתי אולי לעלות קטעי ווידאו מהופעת הילדות, אבל אני לא בטוחה שמותר לי?? (אני חושבת שזה מצריך אישור מכל ההורים). שנה שעברה עשיתי ריקוד עם מוסיקה של עמר פארוק וקראתי לריקוד חגיגת האביב. הילדות רקדו עם צעיפים שניקשרו על ראשן וניפתחו למעין כנפיים צבעוניות והיה מדהים. הריקוד סיפר את הסיפור של הסביון שכל זרעיו עפים ברוח ועל הזרעים שהופכים לפרחי האביב...<br /> <br /> להתראות,<br /> <a class="glppreview glpicon" target="_blank" href="http://www.bellypath.com/"><span style="color:#0000ff;">קרן אלפסי</span></a><br /> </p> <p>לקישור המלא בתפוז <a target="_blank" href="http://www.tapuz.co.il/forums/main/Viewmsg.asp?forum=786&amp;msgid=98515345">לחץ כאן</a></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2033032501813813586-4973068820767483184?l=bellypath.blogspot.com' alt='' /></div>קרן אלפסיnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2033032501813813586.post-87983265298341726052010-05-26T13:36:00.000-07:002010-05-26T13:37:58.362-07:00<p align="center"><strong><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">קרן אלפסי -<span style="font-family:Arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><span style="font-size:130%;color:#003366;"><strong>054-4441469</strong></span></span></span> </span></span></strong><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">רקדנית בטן</span></span></a> </span></span><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">אומנית מבצעת ומדריכת</span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">ריקודי בטן</span></span></a></span></span></p><div id="longMessageMEM"><p> </p> <p> <img class="" alt="" src="http://www.livecity.co.il/image/users/9492/ftp/my_files/DSC_2792nnn.jpg" align="textTop" border="0" width="450" height="301" /></p> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">מעולם לא נבראנו, </div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">המציאות היא רק השתקפות התודעה,</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">הלב המתבונן</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">והאג'נדה.</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;"><br />אבל מי זה אני?</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;"> רק אשליה, שמעולם לא נבראה, מעולם לא היתה ותמיד היתה ותמיד תהיה קיימת, נוכחת.</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;"> </div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">הלב המתבונן, הלב המודע הזה שקיים בתוך גופי ואינו קיים בשום מקום מוחשי בתוכי מכיל הכול והוא לא כלום. </div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">באותו הזמן שהוא מכיל והוא הכול הוא איננו אף אחד מהדברים. </div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">אנחנו חלק מאלוהים מעולם בעצם לא נפרדנו ממנו, החסד והחמלה שלו עוטפים אותנו, נוכחים בכל רגע בכל מקום. </div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">ואין מקום מוחשי, כי מעולם לא הלכנו ומעולם לא נולדנו ומעולם לא נמות. </div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">בלתי נפרדים ממנו,</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;"> האלוהות שאנחנו, </div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">אנחנו האלוהים.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2033032501813813586-8798326529834172605?l=bellypath.blogspot.com' alt='' /></div>קרן אלפסיnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2033032501813813586.post-49097163624608067852010-05-26T13:35:00.000-07:002010-05-26T13:36:40.748-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><table class="bgcolorTable" border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" width="100%"><tbody><tr><td id="centerWebsiteDiv" class="CenterTable" style="width: 80%;" valign="top"><table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" width="100%"><tbody><tr><td><p align="center"><strong><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">קרן אלפסי -<span style="font-family:Arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><span style="font-size:130%;color:#003366;"><strong>054-4441469</strong></span></span></span> </span></span></strong><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">רקדנית בטן</span></span></a> </span></span><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">אומנית מבצעת ומדריכת</span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">ריקודי בטן</span></span></a></span></span></p></td></tr><tr><td><table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" width="100%"><tbody><tr><td valign="top"><table id="tableColor" border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" width="100%"><tbody><tr><td valign="top"><table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" width="100%"><tbody><tr><td valign="top" width="100%"><div id="longMessageMEM"><p> </p> <p> </p> <div style="margin: 0cm 0cm 10pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed;">Turning around, and turn, and turn, and turn, and around, and around, and turn.</div> <div style="margin: 0cm 0cm 10pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed;">Rumi talks about the Devine experience of goddess. All that you are all that is and was is the conches of god and grace. To be so you must polish the mirror on your hart every day, every breath. If you become aware of the reality illusion. If you understand that you are nothing, it's all vibrations touching your senses. You are experiencing life as an inner feeling. And it is only the fool in you that believes "ohh this is a baby crying a car passing by". But is it really? You may hear a baby cry, look for it, and find a cat. So all you really know is that there is a witnesssensing all the vibrations and giving it diagnosis. This is the conches being aware of its self being. </div></div></td></tr></tbody></table></td></tr></tbody></table></td></tr></tbody></table></td></tr></tbody></table></td><style type="text/css">.SideMenuSetting_Right{width:20%;background-color:#663366;}.SideMenuSetting_Left{width:20%;background-color:#663366;}</style><td id="sideMenu_Left" class="SideMenuSetting_Left" style="direction: rtl; display: none;" valign="top"></td></tr></tbody></table><input id="detailPageContent_id" name="detailPageContent_id" value="931029" type="hidden"><input id="Mwork_itemBOO" name="Mwork_itemBOO" value="1" type="hidden"><div id="footerDetailHeaderMEM"><br /></div><br /> <a class="blue12link" target="_blank" style="font-size: 11px; text-decoration: none;" href="http://www.livecity.co.il/"></a><span class="blue12" style="font-size: 9px; text-decoration: none;"><br /></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2033032501813813586-4909716362460806785?l=bellypath.blogspot.com' alt='' /></div>קרן אלפסיnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2033032501813813586.post-53320594218083119052010-05-26T13:34:00.002-07:002010-05-26T14:14:15.856-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p align="center"><strong><span style=";font-family:Arial;font-size:85%;" ><span style="font-weight: normal;font-family:Arial;font-size:10pt;" lang="HE" >קרן אלפסי -<span style="font-family:Arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 102);font-family:Arial;" lang="AR-SA"><span style="color: rgb(0, 51, 102);font-size:130%;" ><strong>054-4441469</strong></span></span></span> </span></span></strong><span style="color: rgb(0, 0, 102);font-family:Arial;" ><span style="color: rgb(0, 0, 102);font-family:Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="color: rgb(0, 0, 102);font-family:Arial;" ><span style="color: rgb(0, 0, 102);font-family:Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span lang="HE" style="font-size:12pt;">רקדנית בטן</span></span></a> </span></span><span style=";font-family:Arial;font-size:85%;" ><span style="font-weight: normal;font-family:Arial;font-size:10pt;" lang="HE" >אומנית מבצעת ומדריכת</span></span><span style="color: rgb(0, 0, 102);font-family:Arial;" ><span style="color: rgb(0, 0, 102);font-family:Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="color: rgb(0, 0, 102);font-family:Arial;" ><span style="color: rgb(0, 0, 102);font-family:Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span lang="HE" style="font-size:12pt;">ריקודי בטן</span></span></a></span></span></p><br /><div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">באתי מכל כך רחוק</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">נולדתי כדי לשכוח</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">באתי מכל כך רחוק</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">כדי לבחור מחדש</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">אני לא יודעת עוד כלום</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">את עצמי לא מכירה</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">רק מגששת</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">רק כמה פיסות רק רמזים</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">באתי מכל כך רחוק כדי לחיות כל כך קרוב</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">אני הולכת</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">אני כאן</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">אני רחוקה אני קרובה</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">באתי מכל כך רחוק כדי להיזכר</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">לגלות ואז לדעת</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">לחוות ואז להיות</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">באתי מכל כך רחוק ואני עדיין רחוקה כל כך ועוד לא יודעת</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">קרובה כל כך, כמעט נוגעת</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">באתי מכל כך רחוק עד שלא זיהיתי את בבועתי</div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 10pt;">לא ידעתי שזו אני</div> <p> </p><p><img class="" style="width: 430px; height: 255px;" alt="" src="http://www.livecity.co.il/image/users/9492/ftp/my_files/DSC_2853nn22.jpg" border="1" width="1024" height="685" /> </p> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2033032501813813586-5332059421808311905?l=bellypath.blogspot.com' alt='' /></div>קרן אלפסיnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2033032501813813586.post-23299782747518179982010-05-26T13:34:00.001-07:002010-05-26T13:34:31.938-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p align="center"><strong><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">קרן אלפסי -<span style="font-family:Arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><span style="font-size:130%;color:#003366;"><strong>054-4441469</strong></span></span></span> </span></span></strong><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">רקדנית בטן</span></span></a> </span></span><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">אומנית מבצעת ומדריכת</span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">ריקודי בטן</span></span></a></span></span></p> <table border="0" cellpadding="5" cellspacing="0" width="100%"><tbody><tr><td valign="top" width="100%"> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 6pt; line-height: 12pt;" align="justify">תלויה על וו אחד או שניים, אני שמה את כל כולי בתוכך.<br /> בוטחת בך שלא תרפי, שלא תישברי שתכילי אותי, את עוצמתי, את שמחתי.<br /> בוטחת בך שתגני על גבולותיי במקומות האינטימיים. והגבול עליו את מגנה כה קטן, כה גבולי.<br /> יש שלגבול נדחפות הידיים, יש פעמים בהם דורכים עליך, ויש פעמים שהלחץ גדול מנשוא.<br /> אבל את עומדת איתנה ובגבורה.<br /> </div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 6pt; line-height: 12pt;" align="justify">אף על פי שאת זו שתלויה עליי, אני זו שתלויה בך.<br /> מרגישה שהצבעים שלך קובעים את הכוחות שלי.<br /> כשאת אדומה אני נחשקת, כשאת צהובה אני מאירה, כשאת כתומה אני כמו רוח מדברית.<br /> חום גופי נצמד אליך, זעת גופי נמסה ונספגת בך.<br /> משתדלת עד כמה שאפשר להתאים עצמך לשינויים בקווי המתאר שלי.<br /> איתך אני מיד משתנה וכל מי שאני בעולמי הפרטי מקבל משניות...<br /> מה שעומד על הבמה זה את ואני וביחד אנחנו פשוטות.<br /> </div> <div dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 6pt; line-height: 12pt;" align="justify">עכשיו אני מכניסה אותך לאמבטיה. מורידה ממך את צלקות הקרב,<br /> משילה ממך את ריחות הזיעה את ריח גופי המעורבב עם ריחות העשן.<br /> כמה את יפה. מנצנצת לך, שומרת על צבעייך.<br /> אני דואגת לאוורר אותך,גוזרת את שנשר ממך,<br /> מחברת מחדש חוטים שלא עמדו בעומס, רוקמת את קרעייך מבלי שייראו,<br /> ומחזירה אותך לארון.</div> <p align="justify"> </p> </td> <td align="center" valign="top"><img alt="" src="http://www.livecity.co.il/image/users/9492/ftp/my_files/9767.jpg" border="1" width="420" height="630" /></td></tr></tbody></table></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2033032501813813586-2329978274751817998?l=bellypath.blogspot.com' alt='' /></div>קרן אלפסיnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2033032501813813586.post-13135831994586615432010-05-26T13:33:00.001-07:002010-05-26T13:33:55.116-07:00<p align="center"><strong><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">קרן אלפסי -<span style="font-family:Arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><span style="font-size:130%;color:#003366;"><strong>054-4441469</strong></span></span></span> </span></span></strong><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">רקדנית בטן</span></span></a> </span></span><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">אומנית מבצעת ומדריכת</span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">ריקודי בטן</span></span></a></span></span></p> <table border="0" cellpadding="5" cellspacing="0" width="100%"><tbody><tr><td valign="top" width="100%"> <p> </p> <p> </p> <p align="center">נסיכה בלילה, אשה ביום</p> <p align="center">ומי שמאמינה לפנטזיה הזו, לא יודעת את האמת.</p> <p align="center">כי מהמקום שיוצא הפיפי והקקי, גם נולדים הילדים.</p> </td> <td align="center" valign="top"><img alt="" src="http://www.livecity.co.il/image/users/9492/ftp/my_files/tzel.jpg" border="1" width="380" height="551" /></td></tr></tbody></table><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2033032501813813586-1313583199458661543?l=bellypath.blogspot.com' alt='' /></div>קרן אלפסיnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2033032501813813586.post-83548208691991640852010-05-26T13:32:00.000-07:002010-05-26T13:33:05.477-07:00<p align="center"><strong><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">קרן אלפסי -<span style="font-family:Arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><span style="font-size:130%;color:#003366;"><strong>054-4441469</strong></span></span></span> </span></span></strong><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">רקדנית בטן</span></span></a> </span></span><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">אומנית מבצעת ומדריכת</span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">ריקודי בטן</span></span></a></span></span></p> <table border="0" cellpadding="5" cellspacing="0" width="100%"><tbody><tr><td valign="top" width="100%"> <div dir="rtl">תראי בראי </div> <div dir="rtl"> </div> <div dir="rtl">כשברא את הלבן ברא את השחור.</div> <div dir="rtl">כשברא את העצב ברא את השמחה</div> <div dir="rtl">לשמיים ברא את האדמה</div> <div dir="rtl">לימין ברא שמאל</div> <div dir="rtl">לבעד ברא נגד </div> <div dir="rtl">לאמת ברא שקר</div> <div dir="rtl">לאהבה ברא שנאה</div> <div dir="rtl">הביט, והכול אחד</div> <div dir="rtl"> </div> <div dir="rtl">ברגע שאת נבראת נבראה כבר דמותך הנגדית</div> <div dir="rtl">מה שאת חולמת היא לא מדמיינת</div> <div dir="rtl">מה שאת לא מדמיינת היא חולמת</div> <div dir="rtl">כל מה שאת לא היא כן</div> <div dir="rtl">כל מה שאת כן היא</div> <div dir="rtl"> לא</div> <div dir="rtl"> </div> <div dir="rtl">את מסתכלת בראי ורואה את עצמך</div> <div dir="rtl">לגמרי שונה וכל כך דומה</div> <div dir="rtl"> </div> <div dir="rtl">את מבפנים היא מבחוץ</div> <div dir="rtl">את בשחור</div> <div dir="rtl">היא בלבן</div> <div dir="rtl">אבל אותו דבר</div> <div dir="rtl"> </div> <div dir="rtl">כמה היא מוזרה</div> <div dir="rtl">כמה היא שונה </div> <div dir="rtl">כמה שהיא לא מוכרת</div> <div dir="rtl">היא! לא מקובלת</div> <div dir="rtl"> </div> <div dir="rtl">את מסתכלת לה בעיניים</div> <div dir="rtl">אתן שונות </div> <div dir="rtl">אתן דומות</div> <div dir="rtl">את מסתכלת לך בענייניים</div> <div dir="rtl"> </div> <div dir="rtl">נשענת לאחור מציצה לעברה</div> <div dir="rtl">הנה את</div> <div dir="rtl">תתבונני בה זאת את </div> <div dir="rtl">תראי, תראי, ראי את</div> <div dir="rtl">היא רק השתקפות הצל שלך</div> <div dir="rtl">את רק השתקפות הצל שלה.</div> <div dir="rtl"> </div> <div dir="rtl">את בלבן היא בשחור</div> <div dir="rtl">הכל מאוזן</div> <div dir="rtl">אלוהים הוא אחד</div> <div dir="rtl">הכל אחד</div> <p> </p> </td> <td align="center" valign="top"><img alt="" src="http://www.livecity.co.il/image/users/9492/ftp/my_files/A3247807_026%281%29.jpg" border="1" width="380" height="256" /></td></tr></tbody></table><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2033032501813813586-8354820869199164085?l=bellypath.blogspot.com' alt='' /></div>קרן אלפסיnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2033032501813813586.post-81697965826917903712010-05-26T13:31:00.000-07:002010-05-26T13:32:23.649-07:00<img src="file:///C:/Windows/TEMP/moz-screenshot-3.png" alt="" /><img src="file:///C:/Windows/TEMP/moz-screenshot-4.png" alt="" /><img src="file:///C:/Windows/TEMP/moz-screenshot-5.png" alt="" /><p align="center"><strong><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">קרן אלפסי -<span style="font-family:Arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><span style="font-size:130%;color:#003366;"><strong>054-4441469</strong></span></span></span> </span></span></strong><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">רקדנית בטן</span></span></a> </span></span><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">אומנית מבצעת ומדריכת</span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">ריקודי בטן</span></span></a></span></span></p> <div dir="rtl" align="center"><span style="font-size:180%;">מי שהיית הוא לא מי שאתה ממשיך להיות</span></div> <p align="center"> <img alt="" src="http://www.livecity.co.il/image/users/9492/ftp/my_files/A3247807_024.jpg" border="1" width="279" height="188" /></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2033032501813813586-8169796582691790371?l=bellypath.blogspot.com' alt='' /></div>קרן אלפסיnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2033032501813813586.post-37917527648153732962010-05-26T13:30:00.002-07:002010-05-26T13:31:26.660-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><img src="file:///C:/Windows/TEMP/moz-screenshot.png" alt="" /><img src="file:///C:/Windows/TEMP/moz-screenshot-1.png" alt="" /><img src="file:///C:/Windows/TEMP/moz-screenshot-2.png" alt="" /><p align="center"><strong><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">קרן אלפסי -<span style="font-family:Arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><span style="font-size:130%;color:#003366;"><strong>054-4441469</strong></span></span></span> </span></span></strong><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">רקדנית בטן</span></span></a> </span></span><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">אומנית מבצעת ומדריכת</span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">ריקודי בטן</span></span></a></span></span></p> <table border="0" cellpadding="5" cellspacing="0" width="100%"><tbody><tr><td valign="top" width="100%"> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">מי זאת העומדת בשערייך?</span></div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">מי זאת המספרת לך סיפורים?</span></div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">קבצנית, מקבצת נדבות אנוכי</span></div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">זונת צמרת אנוכי</span></div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">מי זאת המתרגמת לך בשערייך?</span></div> <div dir="rtl"> </div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">את אנוכי</span></div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">את המספרת</span></div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">את המתרגמת </span></div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">את היוצרת </span></div> <div dir="rtl"> </div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">האדמה אדמה</span></div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">השמיים שמיים</span></div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">והאנשים אנשים</span></div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">ואת מספרת סיפורים</span></div> <div dir="rtl"> </div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">אין את מי להאשים</span></div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">אין את מה להאשים</span></div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">הכל שלם</span></div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">חבקי עצמך בזרועותיך</span></div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">חבקי את כאבך</span></div> <div dir="rtl"> </div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">את היוצרת</span></div> <div dir="rtl"><span style="font-size: 14pt;">ואת הנוצרת</span></div> <div dir="rtl"> </div> </td> <td align="center" valign="top"><img alt="" src="http://www.livecity.co.il/image/users/9492/ftp/my_files/8000.jpg" border="1" width="320" height="480" /></td></tr></tbody></table></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2033032501813813586-3791752764815373296?l=bellypath.blogspot.com' alt='' /></div>קרן אלפסיnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2033032501813813586.post-84805530283074008722010-05-26T13:30:00.001-07:002010-05-26T13:30:38.678-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p align="center"><strong><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">קרן אלפסי -<span style="font-family:Arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><span style="font-size:130%;color:#003366;"><strong>054-4441469</strong></span></span></span> </span></span></strong><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">רקדנית בטן</span></span></a> </span></span><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">אומנית מבצעת ומדריכת</span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">ריקודי בטן</span></span></a></span></span></p><p><strong><span style="font-size:130%;">אמא'לה</span></strong></p> <p><span style="font-size:100%;">כשאני מפחדת מלכתוב בשגיאות<br /><br />הפחד גדל ופתאום זה קסם<br /><br />אני כותבת בשגיאות<br /><br />אבל אז אני נזכרת שלפעמים אני טועה ולפעמים לא<br /><br />וזה בסדר<br /><br />ובמקום להסתיר או לתקן<br /><br />אני כבר יודעת שזה רק הפחד שמפחיד אותי<br /><br />אז אני מסתכלת בשגיאות וצוחקת<br /><br />איך זה ששגיאות זה דבר מפחיד?<br /><br />אני צוחקת מאיך זה שנבהלתי</span></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2033032501813813586-8480553028307400872?l=bellypath.blogspot.com' alt='' /></div>קרן אלפסיnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2033032501813813586.post-57660923802693497312010-05-26T13:29:00.000-07:002010-05-26T13:30:03.369-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p align="center"><strong><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">קרן אלפסי -<span style="font-family:Arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><span style="font-size:130%;color:#003366;"><strong>054-4441469</strong></span></span></span> </span></span></strong><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">רקדנית בטן</span></span></a> </span></span><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">אומנית מבצעת ומדריכת</span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">ריקודי בטן</span></span></a></span></span></p><div id="longMessageMEM"><div align="center"> <table align="center" border="0" cellpadding="5" cellspacing="0" width="100%"> <tbody> <tr> <td valign="top"> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 6pt; line-height: 150%; text-align: center;" align="center"><span lang="HE"></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 6pt; line-height: 150%; text-align: center;" align="center"><span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">פעם קראתי ספר שאמר להתחיל לעשות מה שכיף ובא לעשות בחיים, גם אם זה לא לוקח לשום מקום.<br /> </span></span></span></span><span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">אז קניתי באלפי שקלים סנטור וניגנתי בו.<br /> <br /> </span></span></span></span><span lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">פעם ניגנתי בסנטור עתיק שהגיעה מפרס עם צלילים שהזכירו לי געגוע עמוק.<br /> </span></span></span><span lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">אז הסכמתי להיזכר.<br /> <br /> </span></span></span><span lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">פעם ניזכרתי שתמיד אהבתי לרקוד. </span></span></span><span lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">אז בחרתי ללכת בדרך הזו. </span></span></span></p> </td> </tr> <tr> <td align="center" valign="top"><img style="width: 235px; height: 289px;" alt="" src="http://www.livecity.co.il/image/users/9492/ftp/my_files/hena%20ashdod.jpg" border="1" width="1120" height="2099" /></td> </tr> </tbody> </table> </div> <p align="center"><span style="font-size:180%;">הגעגוע הוא החיבור</span></p></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2033032501813813586-5766092380269349731?l=bellypath.blogspot.com' alt='' /></div>קרן אלפסיnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2033032501813813586.post-6581980727006667692010-05-26T13:28:00.000-07:002010-05-26T13:29:25.420-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p align="center"><strong><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">קרן אלפסי -<span style="font-family:Arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><span style="font-size:130%;color:#003366;"><strong>054-4441469</strong></span></span></span> </span></span></strong><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">רקדנית בטן</span></span></a> </span></span><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">אומנית מבצעת ומדריכת</span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">ריקודי בטן</span></span></a></span></span></p><div id="longMessageMEM"><div> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;"><span style="font-size: 11pt;" lang="HE"></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" align="justify"><span style="font-size: 11pt;" lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;font-size:130%;">כולנו נורא מתרגשות. אני רואה את החברות שלי צווחות ומקפצות בהתרגשות גוברת. אני רגועה. אני לא מבינה למה הן כל כך עצבניות. מגיע הרגע שלנו לעלות. אני מובילה את כל הקבוצה. יש לי חצאית ורודה ובגד ורוד וגם נעלים וורודות תואמות. אני עולה על קצות האצבעות ומובילה את כל הטור פנימה. אור גדול מסנוור אותי חזק. מעבר לאור החזק חושך ענק. אני רואה בחושך תנועות, עיניים, שומעת התלחשויות אבל לא ממש יכולה לראות מה יש שם. כל העיניים מהחושך מופנות אלי אני יכולה להרגיש שמסתכלים עליי. אני לא מצליחה כל כך לנשום. אני מרגישה כאילו הפכתי לפסל. אני מבינה למה כולן כל כך התרגשו. </span></span></p> <span style="font-size: 11pt;" lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;font-size:130%;"> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" align="justify"> </p> </span></span><span style="font-size:130%;"><br /> </span><span style="font-size: 11pt; font-family: Narkisim;" lang="HE"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">כולם מסביבי רגועים ואני עצבנית. אני ממש עצבנית. אני צועקת. כל דבר נורא מעצבן אותי וישר יוצאות ממני שאגות. הוא מסביר לי שאין לי ממה להתרגש ושהכול יהיה בסדר. אני שדה, אני אצליח הכול יהיה בסדר הוא אומר. כואבת לי הבטן, אני מרגישה לא מוכנה, אני עצובה וחסרת אמונה. מה חשבתי לעצמי? אני יחפה ולבושה כמו נסיכה עם זהב ויהלומים וגם יש לי כתר תואם. אני רואה את כל האנשים יושבים נהנים ומחכים לי. אני מנסה להזיז את הגוף לראות אם זה עובד ומרגישה מאובנת. כל הגוף נוקשה ולא זז. כל מה שאני יכולה לעשות זה רק לקפץ. אז אני הולכת לי בעצבנות מקפצת עד שמגיע הזמן שלי לעלות. אני עולה ומעבירה את העצבנות לתנועות דרמטיות ונהנית לראות את הפרצופים המופתעים. כל העיניים מופנות אלי, כולם מסתובבים מופתעים לראות אותי. אני נכנסת כמו אש כל הגוף שלי אש נושמת, עולה, מתפתלת וגדלה. אני מאושרת.<br /></span></span><br /> <span style="font-size: 11pt;" lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">הלב שלי דופק חזק כל כך. אני מרגישה את הדופק בכל הגוף. עוד שניה הוא דופק וקופץ לי דרך האוזניים. אני חושבת שאני נעשית לבנה למרות שהדם זורם לי כמו משוגע בגוף. אלוהים תעשה שהגוף שלי יזוז אני אומרת בלב ומחייכת חיוך גדול החוצה. הצגה, הכול הצגה. אני אעשה הכול כאילו זו הצגה ובטח כולם יאמינו, אני מנסה להרגיע את עצמי.<br /></span></span></span><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"><strong><br /> </strong></span><span style="font-size: 11pt; font-family: Narkisim;" lang="HE"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">אני זזה כמו רוח סערה. הגוף שלי זז כל כך מהר והרבה שאני מנסה להירגע ולהאט. אני כמעט עוצרת, מקשיבה ונותנת למה שנכנס באוזניים להזיז אותי מבפנים. בכל פעם אני רואה את כל העיניים השמחות והגוף שלי שוב זז מהר מידי אז אני נזכרת בעצמי.<br /></span></span><strong><span style="font-size:130%;"><br /> </span></strong><span style="font-size: 11pt;" lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">ואז קורה הקסם/נס הזה והגוף שלי זז בלעדי. הגוף שלי עושה את מה שהוא כבר יודע. כשאני רואה את זה אני נהיית שמחה ומצטרפת לגוף שלי וזה מגדיל את הקסם/נס שקורה לי. אני מרגישה שאני מתחילה ליהנות. אני מאמינה לסיפור שאני מספרת לעצמי "אני נסיכה יפיפייה, כולם מסתכלים כשאני נכנסת לארמון ומתפעלים מהתנועות שלי. אני נורא שמחה שאני יכולה לגרום להם להרגיש ככה. אני רואה אנשים בתוך החושך הגדול מתלחשים ואני מדמיינת שהם אומרים אחד לשני "וואו...איזה מדהימה, איזה יופי". ראיתי כמה פעמים בטלוויזיה אנשים מבוגרים שעשו את אותה ההצגה. אני מאוד גאה לעשות את זה. הגאווה ממלאת לי את החזה וזה עוזר לי להישאר למעלה על קצות האצבעות. אני מרגישה את הגוף שלי קל, מרחף באוויר. אני מקפצת לי בשמחה לא מפסיקה לחייך עד שאני כבר לא יכולה למחוק את החיוך וכל הזמן שומרת על המחשבות שלי, שלא יכנסו לי פתאום מחשבות מפחידות, כבדות. רק מחשבות שעוזרות לקסם/נס, נסיכות וארמונות ואני הכי נפלאה בעולם, תראו כולם כמה אני נפלאה...<br /></span></span></span><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"><strong><br /> </strong></span><span style="font-size: 11pt; font-family: Narkisim;" lang="HE"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">"תראו כולם כמה נפלאה אני..." אני זוהרת. עכשיו אני מרגישה במיוחד יפה וגם שמחה. אני רואה כל אחד מהאנשים לחוד ומקרוב וגם בקבוצות ומרחוק. אני מחייכת לכל אחד אישי. עם חלק אני מדברת דרך הגוף שלי. אומרת להם מילה או שתיים לא יותר. משחקת, עושה להם פרצופים, פוזות, משתעשעת. עכשיו אני שומעת משהוא שמזכיר לי אהבה, משהוא מרגש, גדול, עוצמתי. אני עוצרת וכאילו נכנסת פנימה. מחייכת פנימה, זזה פנימה ומפנה לזה מקום להגיע ללב שלי. מידי פעם אני מרימה עיניים ורואה אנשים שעושים לי פרצופים של עונג. הם אוהבים כמוני את המשהו המרגש, הגדול העצמתי הזה. אני מרגישה את האנשים נושמים, שמחים וזזים יחד איתי במבטים. אני מנסה לשמור על המחשבות שלי. אם אני מצליחה להוציא את כולן אז אני גם מצליחה לעשות את זה וליהנות ולשמוח. אבל אם יכנס לי הספק וישאל שאלות אני יודעת שאכלתי אותה...<br /></span></span><strong><span style="font-size:130%;"><br /> </span></strong><span style="font-size: 11pt;" lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">זה נגמר, כולנו יורדות. אנחנו כולנו נורא מתרגשות. החברות שלי אומרות איזה פחד, מזל שזה נגמר. אני אומרת איזה פחד, מתי כבר עוד הפעם. "מה"? שואלת אותי חגית, "אם עכשיו אומרים לך ככה סתם בואי תעלי שוב פעם את עולה"? "בטח", אני עונה.<strong><br /></strong></span></span></span><span style="font-size:130%;"><strong><br /> </strong></span><span style="font-size: 11pt; font-family: Narkisim;" lang="HE"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">כולם מוחאים כפיים, אני אומרת תודה מכל הלב כי בעצם אני מרגישה שאני צריכה להגיד להם תודה שנתנו לי להרגיש כל כך נפלא, תודה שזה מצא חן בעיניכם, באמת תודה. "את בטח גמורה" אומרת לי מירב "ממש לא" אני עונה, "עכשיו אני עושה הכול מההתחלה".<br /></span></span><strong><span style="font-size:130%;"><br /> </span></strong><span style="font-size: 11pt;" lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">אני יוצאת החוצה, איפה אמא שלי? "אמא"?! אני מוצאת אותה. אני לא מצליחה להתרכז במה שהיא אומרת לי. מסביבה יש נשים שמדברות אלי ביחד. הן אומרות לי "איזה מדהימה, היית נפלאה, ממש נהנינו". אני לא מאמינה איך שהקסם/נס שלי עבד.<br /></span></span></span><span style="font-size: 11pt;" lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;"><strong><br /> </strong><span style="font-size: 11pt; font-family: Narkisim;" lang="HE"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">אני יוצאת החוצה. איפה הילדים אני שואלת את בעלי? אני מושיטה ידיים מחייכת אליהם. אני מאושרת, הבטן שלי מלאה, רגועה ונעימה. כולם מדברים והמילים מרחפות מסביבי. משהיא ניגשת אלי עם חיוך גדול. "תודה" היא אומרת "היה יפה מאוד, את רוקדת ממש יפה". אני מסתכלת עליה הולכת ולא מאמינה איך הקסם/נס שלי עבד.</span> </span><br /></span></span></span></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2033032501813813586-658198072700666769?l=bellypath.blogspot.com' alt='' /></div>קרן אלפסיnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2033032501813813586.post-60415689734200253402010-05-26T13:26:00.001-07:002010-05-26T13:26:58.438-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p align="center"><strong><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">קרן אלפסי -<span style="font-family:Arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><span style="font-size:130%;color:#003366;"><strong>054-4441469</strong></span></span></span> </span></span></strong><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">רקדנית בטן</span></span></a> </span></span><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">אומנית מבצעת ומדריכת</span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">ריקודי בטן</span></span></a></span></span></p> <span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">זה מה שאני. </span> </span></span><p align="justify"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;"> </span><span style="font-size: 11pt; line-height: 150%;" lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">"כן, זה מה שאני". אני אומרת בלי היסוס. "אני יודעת מה אתה חושב. אני רואה את זה במבט שלך, את ה- מה את? אבל את לא נראית.... אני יודעת שיש לעיניין הזה כל מיני דימויים, ושם לא משהוא. כן אתה בטח חושב מה בחורה אשכנזיה, משכילה, משפחה, ילדים עושה במקצוע כזה?", אני ממשיכה מבלי לחכות לתשובה, "היום זה מאוד באופנה, אבל עד לא מזמן אף גבר לא היה רוצה שאחותו או הבת שלו יעבדו בזה. אני יודעת. המורה שלי סיפרה לי שעד לפני 10 שנים נשים היו לומדות את זה בסתר. אתה מאמין? בסתר! אבל זו ממש חוסר הבנה בחומר לחשוב ככה. </span> </span><p align="justify"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;"> </span><span style="font-size: 11pt; line-height: 150%;" lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">תבין, אני מספקת שמחה. לא כזו מתוחכמת שמבינים או יודעים למה. שמחה מהסוג הפשוט. אני תמיד פוגשת אנשים ברגעים מאושרים ואז כל העבודה שלי זה בעצם להיות מראה. אני מראה להם את השמחה שלהם. זה לא מפגש רגיל. אני פוגשת אנשים זרים מהלב, ברגעים מאושרים. אתה קולט את התמונה? הלב שלהם פתוח, שמח, העיניים בורקות ופתוחות ואז זה כל כך פשוט להיפגש. לפעמים בסוף העבודה אני חושבת איזה מזל יש לי שכל העבודה שלי זה לספק שמחה. כן, אפילו שיש לי תואר בפסיכולוגיה ולמרות שהכל כל כך מורכב ומסובך אצלי, בסוף אני מספקת שמחה פשוטה והכי מדהים שזה גם מספק אותי. </span> </span><p align="justify"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;"> </span><span style="font-size: 11pt; line-height: 150%;" lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">אני גם עורכת טקסים עבור אנשים. טקסי טהרה לפני קידוש, טקסי לידה, טקסי בגרות, לידה מחדש, נתינה וקבלה, ברכות, טקסים של התיחדות. לפעמים אנשים מבקשים ממני להגשים פנטזיות עבורם ויש כל מיני: פנטזיה של ארמון קסום מהמזרח, פנטזיה של העזה, עושר ואושר, שובבות, הפתעה או את אפקט הוואוו... פנטזיה של נשיות, חשיפה.... דרך מה שאני עושה אני יודעת לדבר בכל השפות. אני פוגשת כל מיני סוגים של אנשים ממקומות, מעמדות, עדות, מנהגים ואמונות שונות ועם כולם אני יכולה לדבר דרך הבטן וישר ללב. </span> </span><p align="justify"><span style="font-size: 11pt; line-height: 150%;" lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;"> אני משקפת מילים, מנגינות, צבעים,<span style=""> </span>ורגשות, <span style=""> </span>דרך הגוף שלי. אני מעניקה ליצירות גדולות ולמקצבים עתיקים חיות נראית לעין וביטוי אישי, דרכי. <span style=""> </span>כשאני ממש מצליחה לנקות את הראש ממחשבות וקשקשת דיבורית ולחיות את הרגע כאן ועכשיו, חשה בכל גופי כל תו, כל רגע, אני ממריאה לעולמות אחרים. אז אני כבר לא יודעת מה בדיוק הדברים שאני עושה בגוף כי דבר מעורר דבר, וכל צליל לוקח אותי לתגלית חדשה ודבר אינו ידוע ואז אני משחררת ונכנסת למצב מדיטטיבי וכל מי שעשה אחרי נכנס לשם גם. אני מעוררת לחיים ולחיות ומחברת לאור גדול. אני מזיזה חלקים מסויימים בגוף ומרטיטה אחרים וגורמת לקפיצות ותנועות גדולות וקטנות וגם לתנועות פתוחות וסגורות ויחד עם האנשים שאני פוגשת אנחנו זזים, ממריאים, מרחפים, רוקדים עם הרוח, רוקעים באדמה, הופכים לאחד, משתובבים, מביטים, קורצים ומאוד נהנים. </span> </span></span><p align="justify"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;"> </span><span style="font-size: 11pt; line-height: 150%;" lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">וכן, זה נכון, אני מאוד חשופה. לא כולם מבינים איך יש לי אומץ. בשבילי זו רק עוד מסכה. כל החיים יש לי חיפוש אחרי איך להוריד מסכות ולהיות הכי הכי אני. תאר לעצמך להיות אתה כשאתה חשוף לגמרי? אז נכון, אני נעזרת בכמה חתיכות בד והרבה אלמנטים מנצנצים וצבעוניים ואפילו מרשרשים אבל בתכלס, אני במרכז, חשופה, ואם אין אני לי מי לי. </span> </span><p align="justify"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;"> </span><span style="font-size: 11pt; line-height: 150%;" lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">בשבילי כל הדרך הזו היא כמו מסע ברכבת הרים. בכל פעם אני מפחדת נורא, אני מתרגשת, נלחצת, הבטן כואבת, מרגישה לא מוכנה וגם מוכנה אבל אני קופצת לרכבת, פוגשת שם את האומץ האמונה, האהבה והחמלה ויוצאת למסע ברכבת הרים מבלי לדעת לאן. בכל פעם אני מתה מפחד וחוזרת שמחה בחיים. </span> </span><p align="justify"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;"> </span><span style="font-size: 11pt; line-height: 150%;" lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;">אז עכשיו אתה מבין? זה מה שאני. </span> </span><p align="justify"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-size:130%;"> <span style="font-size: 11pt; line-height: 150%;" lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style=""> <span style="font-size:180%;"> </span></span><span style="font-size:180%;"><span style="font-size:130%;">רקדנית בטן.</span> </span></span></span></span></span></p></span></span></p></span></span></p></span></span></span></p></span></p></span></span></p></span></span></p></span></span></span></p></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2033032501813813586-6041568973420025340?l=bellypath.blogspot.com' alt='' /></div>קרן אלפסיnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2033032501813813586.post-35595379349836522362010-05-26T13:01:00.001-07:002010-05-26T13:01:55.404-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p align="center"><strong><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">קרן אלפסי -<span style="font-family:Arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><span style="font-size:130%;color:#003366;"><strong>054-4441469</strong></span></span></span> </span></span></strong><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">רקדנית בטן</span></span></a> </span></span><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">אומנית מבצעת ומדריכת</span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">ריקודי בטן</span></span></a></span></span></p><div align="center"><span style="font-size:180%;">המחול המחולל כראי הרוח<br />הסבר קצר על מהות התהליך המתרחש במחול מזרחי (ריקודי בטן).<br /></span></div> <div> </div> <div>מחול בעיני הוא הריקוד של הרוח בתוכנו. ומה יש בתוכנו? מצבי רוח. למצבי רוח בשפה של הריקוד אני קוראת אנרגיות. האנרגיות מפעילות אצלנו הרגלי תנועה. לכל אנרגיה אנחנו מכירות אין סוף הרגלי תנועה (כמו למשל פחד – יכול לבוא באין סוף ביטויי תנועה). דרך הבנה חושית, חווייתית והבנת התחושות של מצבי הרוח (האנרגיות) אנו מתחברות ולומדות לרקוד. </div> <div><br />מחול מזרחי מאופיין בהרבה מאוד אימפרוויזציה (אילתור), זה ריקוד מאוד פתוח, מאוד ריגשי. לכן, ריקודי בטן הנלמדים דרך חיבור ריגשי, למצבי רוח שונים ודרכם להרגלים תנועתיים מחברים ישירות למקור הריקוד למקור התנועה. ברגע שאת רוקדת את עצמך במצבי הרוח השונים זה גם יכול לרפא ולשחרר – לשחרר את הביישנית, את העייפה, את העצובה, את כל המודעות העצמית. כשאת משוחררת את יכולה לתת ליצירה לצאת מתוכך, את יוצרת את הריקוד את הופכת להיות הריקוד. ומה לומדים בדרך כלל בריקוד? חיקוי. 90% מאיתנו נשארים בחיקוי. אבל מעבר לחיקוי גרה כאן מישהיא. בגלל שריקוד הבטן הוא ריקוד מאוד פתוח וחופשי, הוא מחייב אותך להיות נוכחת כל הזמן, "אני כאן!!" התנועה היא כל הזמן כאן ועכשיו. הגוף שלך הוא בכל רגע כלי להמחשת המוסיקה. כל רגע ורגע ורגע... ורקדנית בטן חיה בהווה, והחיים מתהווים סביבה כל רגע. </div> <div> </div> <div>במקום הזה של הריקוד, בבחירה החופשית והנוכחות, אני מתנסה וזה אומר מתלמידה מבינה הופכת לחווה הווה. זה הופך את הלימוד לבית-ספר פתוח, לא זוכרים פה בעל פה. הרי שתינו יודעות מה זה בכי/עצב וזה משתנה אצלנו. השאלה היא אם זה שולט בנו ויוצר את המציאות שלנו או שאנחנו בעלות בחירה חופשית בכל רגע ויוצרות את המציאות של עצמנו. המחול מחולל ומאפשר תהליך של ללכת ממקום שבו אנו כלואות בצל של עצמנו, של הוויתנו, מקום בו המבוכות חוגגות והמעצורים קופצים למקום בו את פוגשת את עצמך במלוא עוצמתך ובוחרת להביא את עצמך, בוחרת להתחבר לעצמך.<br />כאן את מתחילה לקבל את המפתח לעצמך...כאן מתחיל להתחולל הריפוי!<br /><br />באהבה גדולה, </div> ובהשראתה הגדולה של מורתי מירי אלון<br />קרן אלפסי</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2033032501813813586-3559537934983652236?l=bellypath.blogspot.com' alt='' /></div>קרן אלפסיnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2033032501813813586.post-65073487649172423752010-05-26T13:00:00.000-07:002010-05-26T13:01:14.458-07:00<p align="center"><strong><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">קרן אלפסי -<span style="font-family:Arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><span style="font-size:130%;color:#003366;"><strong>054-4441469</strong></span></span></span> </span></span></strong><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">רקדנית בטן</span></span></a> </span></span><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: Arial;" lang="HE">אומנית מבצעת ומדריכת</span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="HE"> </span></span><span style="font-family:Arial;color:#000066;"><span style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: Arial;" lang="AR-SA"><a href="http://www.bellypath.com/"><span style="font-size:100%;"><span style="font-size: 12pt;" lang="HE">ריקודי בטן</span></span></a></span></span></p> <table border="0" cellpadding="5" cellspacing="0" width="100%"><tbody><tr><td align="center" valign="top"><img style="width: 173px; height: 220px;" alt="" src="http://www.livecity.co.il/image/users/9492/ftp/my_files/prey.jpg" border="0" width="840" height="1120" /> </td> <td valign="top" width="100%"> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;"><span lang="HE"> <p><span style="font-family:Times New Roman;font-size:100%;"> </span> <span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;">יום אחד פתאום הצלחתי להבין את עיניין השפע אני קוראת לזה ה"יש". יצרתי מזה שיעור לילדות, שיעור שמלמד מה זה אנרגיה וגם כמה טוב לומר תודה על מה שיש: </span></span><p><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;"> <span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;">בשיעור כל הילדות מלאכיות שמגשימות משאלות וגם כל אחת ילדה שמותר לה בתורה להביעה משאלה. המלאכיות מכוון שאינן בן-אדם, לא מבינות את שפתנו הן מבינות אנרגיות, תחושה. הדרך שלהן להגשים משאלות היא דרך הגדלת, העצמת המשאלה. כל מה שתאמרי הן יגידו: "וכך יהיה...הנה קחי עוד". המשחק עובד כמו ראי. ילדה אחת מביעה משאלה ומחברת למשאלה משפט תנועתי אשר היא שוב ושוב חוזרת עליו, ויתר הילדות בשיעור שהן המלאכיות מגיבות כמו מראה למשאלה ומגדילות/מגזימות את המשפט התנועתי של המשאלה. כך קרה שכל הילדות בשיעור ביקשו משאלות באופן טבעי מנוסחת בלשון של "הלוואי והיה לי ..." <span style=""> </span>ומלוות בתנועות של תפילה/התחננות/כריעה וכדומה. מולן המלאכיות הגשימו את המשאלה על ידי הגדלת המשאלה. כל הלוואי גדל ליותר הלוואי לתנועה של יותר תחינה. לאחר מכן ביקשתי מהילדה שהביעה משאלה לבקש על דרך התודה "תודה שיש לי....". כאן קראו דברים מופלאים. הילדות הסתכלו על מה שיש להן. משאלות פשוטות של: "הלוואי שהיו לי אופניים חדשות" הפכו ל: "תודה שיש לי אופניים" והיו גם משאלות מאוד מרגשות כמו ילדה שעברה תאונה קשה שהשאירה צלקות קטנות בפנים שלה וביקשה "הלוואי שהצלקות יעלמו" והפכה את זה ל"תודה שניצלתי ואני בחיים". מיד היא התמלאה שמחה ואור, התנועות שלה נפתחו והיו כמו פרח שנפתח לשמש. כל המלאכיות בשיעור הגדילו את השמחה התנועתית עוד ועוד. שאלתי את הילדות באיזה משפט תנועתי הרגישו יותר מלאות? הן הסכימו כולן שזה היה בתודה ושבהלוואי הרגישו שחסר להן. הסברתי להן שלזה קוראים אנרגיה. <span style=""> </span>משם המשכנו לשחק ברגשות תנועתיים. כל רגש כל כוונה והאנרגיה התנועתית שלה.<br /></span></span></span><span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;">יכולתי לראות את ההבנות על פניהן של הילדות. <p> <span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;">אני משתדלת, להתמיד ולהודות בכל בקר על הדברים שיש לי בחיי. אני בדרך כלל עושה את זה כמעט דבר ראשון כשאני קמה מהמיטה. אני יושבת במקום שקט ונעים בבית, מצמידה בכל יד בוהן אצבע ואמה וסוגרת את הקמיצה והזרת (זה עושה לי תחושה של סגירת מעגל חשמלי בגוף) ואומרת: תודה. תודה על המשפחה שיש לי. תודה לקובי בעלי על החברות, התמיכה, האהבה, האינטימיות והביחד. תודה לעצמי. תודה על הבריאות של משפחתי, תודה על הכייף ועל הביחד, תודה על הבית שיש לי, תודה על האוכל, תודה לאנשים שבאים לחוות אצלי שיעורים, סדנאות, תודה לשי אור שלימד אותי כל כך הרבה איך לחיות, תודה למירי אלון המורה שהחזירה אותי לרקוד, תודה לשמש שמחממת אותי, תודה לציפורים שמצייצות לי, תודה לחברות ולחברויות, תודה על כל מה שיש לי... <p> <span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;">אמירת ה"תודה" משקיטה ומרגיעה את כל ה"הלוואים" וכל ה"מגיע לי" ואת כל הרצונות ותחושות החוסר סיפוק. כל החשקים הבלתי פוסקים, התובעניים, והתזזיתיים נעלמים. אני מרגישה: שאני מתמלאת, שבאמת לא חסר לי דבר, שאין בעולם הזה דבר שאני רוצה, אני רגועה, טוב לי ואני שמחה במה שיש לי ובמה שמוצא דרכו אלי.<br /></span></span></span><span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;">הצ'ופר בעיניין הוא שכל דבר שאני אומרת תודה עליו בבקר, פתאום גדל במהלך היום. <p> <span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;">תודה על היום הנפלא שיהיה לכולנו.<br /></span></span></span><span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;">קרן</span></span></span></p> </span></span></span></p> </span></span></span></p> </span></span></span></span></span></p></span></p></span></p></td></tr></tbody></table><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2033032501813813586-6507348764917242375?l=bellypath.blogspot.com' alt='' /></div>קרן אלפסיnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2033032501813813586.post-76266503553228622882010-05-26T12:56:00.000-07:002010-05-26T12:57:41.983-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div id="longMessageMEM"><h1><span lang="HE">הדרך שלי לריקודי בטן</span></h1> <h3>דרך הבטן</h3> <p><img alt="" src="http://www.livecity.co.il/image/users/9492/ftp/my_files/keren%20copy.jpg" align="right" border="0" vspace="2" width="202" height="250" hspace="2" /></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" align="justify"><span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;"><span style="font-family:Comic Sans MS;">"אין דבר אחד שעבורו באת לעולם, שכן כל דבר שאתה מממש, הופך לחלק מצעד מוקדם יותר, והופך לשלב נוסף של האבולוציה שלך. כל התנסות מתמזגת לתוך התנסויות קודמות. יש בכם כאלה שיורדים לשביל צדדי, מנסים דברים חדשים שכביכול אינם שייכים, כדי להביא עימכם כישורים חדשים בדרך למעלה".</span> (מתוך "לחיות מתוך שמחה", סאניה רומן מתקשרת את אורין). </span></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" align="justify"><span lang="HE"></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" align="justify"> </p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" align="justify"> </p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" align="justify"><span lang="HE"></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" align="justify"><span lang="HE"></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" align="justify"><span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;">אני תוהה כמה נכון הדבר לגבי. מופלא כיצד הדברים מתחברים בחיים לתוך דרך אחת... </span></span></span></p> <span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;"> </span></span><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" align="justify"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;"><br /> <span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;">הדרך שלי במחול מתחילה בגיל 3. כשנשלחתי בפעם הראשונה לחוג בלט. הייתי בין הקטנות אבל אהבתי לרקוד. מאז לא הפסקתי לרקוד בלט במסגרת מתנ"סים ובגיל ההתבגרות דרך להקת תמר ירושלים. הריקוד היה כל חיי. זה היה הדבר לו הקדשתי את כל זמני הפנוי, זה היה הדבר ששימח אותי יותר מכל. אני זוכרת את עצמי רוקדת ומקפצת ממקום למקום, בבית, ברחוב, בבית-ספר, מופיעה על במות במתנ"ס. בכל פעם שהייתי שומעת מוסיקה מיד ראיתי בראשי תמונות של תנועות גוף. למרות זאת, בגיל 18 קיבלתי החלטה שאין לי עוד מה לחפש בדרך הזו. הרגשתי שלא אוכל להיות רקדנית בלט ושמיציתי את דרכי בריקוד. סגרתי את הדרך הזו למרות שתמיד אמרתי שיום אחד אחזור לרקוד רק בשביל עצמי, בשביל הכייף.<br /></span></span></span><span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;">פתחתי בדרך חדשה - פרסומאית. סיימתי לימודי תואר ראשון בתקשורת ופסיכולוגיה ועבדתי במשרדי פרסום כתקציבאית. לאחר שביתי נועם נולדה החלטתי להיות עצמאית ופתחתי משרד לתקשורת שיווקית. טיפלתי בתקציבים ארציים גדולים ומכובדים והתמקצעתי בנושא מיתוג חברות ומוצרים. עסקתי בנושאים טכנולוגיים, ביו-טכנולוגיים, תעשייה, ביטחון,טקסטיל, אופנה.... </span></span></span></span></span></p> </span><span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;"> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" align="justify"><br /><span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;">אז איך הגעתי לריקודי בטן?? </span></span></span></p> </span></span></span><span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;"> </span></span><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" align="justify"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;"><br /><span lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;font-size:100%;">בתהליך של כשנה וחצי עברתי טרנספורמציה בחיי שהביאה בסופו של דבר גם לשינוי בתחום עיסוקי. הכל החל מביתי הבכורה.... מהקשיים, המכשולים והמעצורים שהערימה בחיינו. העקשנות שלה גרמה לי להביט מחדש על חיי, לבחון את ההרגלים בתוכם אני חיה, את המוסריות, המסכות, העקרונות, האמירות והעשייה בחיי. בליוויו של </span><a target="_blank" href="http://www.ima-adama.co.il/forums/parenthood.htm"><span style="font-family:Times New Roman;font-size:100%;">שי אור</span></a><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;"> איש מדהים, חכם ומטפל גדול, הצלחתי לצמוח, לגדול, להיזכר בעצמי, במי אני והכי חשוב לאהוב את עצמי. בזכותו ובעזרתו של שי הצלחתי לצמוח יחד עם ביתי ושאר בני משפחתי לגדילה משותפת ומלאת הנאה ב י ח ד.<br /></span></span></span><span lang="HE"><span style="font-size:100%;"><span style="font-family:Times New Roman;">במקביל, התחלתי ללמוד ריקודי בטן אצל מירי אלון, מתוך רצון לפתוח משהוא מאוד נשי, חומל ורך בתוכי. מהר מאוד הבנתי שריקודי בטן זה עולם ומלואו. הריקוד החזיר לי חיות, ערנות, נוכחות, שמחה גדולה יחד עם תובנות עמוקות לגבי החיים שלי ומראות עמוקים מחיי. במבט לאחור אני חשה כאילו חצי שנה התאפקתי שלא להיטרף ולהיכנס כל כולי למחול הזה. התאהבתי במוסיקה, בכלי הנגינה, בתנועות בתחושות. לאחר חצי שנה החלטתי שאני רוצה לעשות הסבה מקצועית לריקודי בטן. למדתי בצורה אינטנסיבית כמעט בכל השיעורים של מירי וגם התחלתי את "הסדנה" של מירי (סדנה להכשרה מקצועית). וקפצתי למים.... התחלתי ללמד, לעשות סדנאות וגם להופיעה. סגרתי את המשרד לתקשורת שיווקית שהיה ברשותי ומאז אני מקדישה עצמי רק לריקודי בטן.<br /></span></span></span><span lang="HE"></span></span></span></p> </span> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" align="justify"><span lang="HE"><span style="font-family:Times New Roman;font-size:100%;">אני תוהה, אם הדרך שלי בפרסום היתה שביל צדדי בתוך סיפור עגול או שהכל ביחד שביל ועוד הסתעפיות בתוך סיפור יותר גדול ועלום... וזה עוד לא כל הסיפור...</span></span></p> <p align="justify"> </p></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2033032501813813586-7626650355322862288?l=bellypath.blogspot.com' alt='' /></div>קרן אלפסיnoreply@blogger.com0